חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, נכנס לתוקפו בחודש מאי 1999. תכליתו היא להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות" באשר לפעולת הרשויות הציבוריות. החוק מכיר בזכותם של תושבי ישראל לקבל מרשויות ציבוריות מידע בעל אופי ציבורי, בכפוף למגבלות מסוימות המפורטות בו, שנועדו לאזן בין חופש המידע לבין זכויות ואינטרסים שונים, כגון ביטחון המדינה וכדומה. הכרה זו בזכות לדעת מציבה את מדינת ישראל בשורה אחת עם דמוקרטיות מתקדמות.
הממונה על חוק חופש המידע בעיריית רמת השרון – הגב' גליה צבי.
באיזה מידע מדובר?
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
רשות ציבורית: הממשלה, משרדי הממשלה, נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, רשויות מקומיות, תאגידים בשליטת רשות מקומית, תאגיד שהוקם בחוק, חברות, ממשלתיות, חברות-בת ממשלתיות, גופים מבוקרים (כמשמעותם בחוק), מוסדות להשכלה גבוהה, ועדת הבחירות המרכזית, החטיבה להתיישבות והספרייה הלאומית.
אילו סוגי מידע אסור לרשות הציבורית למסור?
(1) מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם;
(2) מידע בנושאים ששר הביטחון, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הועדה המשותפת;
(3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;
(4) מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין.
אילו סוגי מידע אין לרשות הציבורית חובה למסור?
החוק קובע מספר סוגי מידע אותם הרשות אינה מחויבת למסור. בין היתר, מדובר במידע שגילויו עלול לשבש את תפקודה התקין של רשות ציבורית, את יכולתה לבצע את תפקידיה, מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, מידע על אודות פרטי משא-ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות, ומידע בדבר דיונים פנימיים. רשימה מלאה של סוגי המידע שאותם אין חובה על הרשות הציבורית למסור קבועים בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע.
מי הממונה על החוק?
על כל ראשות ציבורית חלה חובה למנות אחראי לטיפול בפניות הציבור וליישום החוק.
מי רשאי לבקש מידע?
לכל אזרח ישראלי או תושב קיימת זכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם לחוק חופש המידע.
תושב: כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל.
כמו כן רשאי לבקש מידע מי שאינו אזרח ישראלי או תושב (כגון עובד זר), לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל.
העמדת מידע לרשות הציבור
רשות ציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. רשות מקומית חייבת גם להעמיד לעיון את חוקי העזר שלה.
אגרות
בתקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט – 1999 (להלן : "תקנות האגרות") נקבעו סוגי האגרות והסכומים אותן רשאית הרשות לגבות בגין טיפולה בבקשות למסירת מידע:
– אגרת בקשת מידע – 20 ש"ח.
– אגרת טיפול במידע – 30 ש"ח החל לכל שעה החל מהשעה הרביעית.
– אגרת הפקת מידע – 0.2 ש"ח עבור כל דף צילום, או פלט מחשב לתקליטור – 2.49 ש"ח.
אם המידע היה מוקלט, מוסרט או מצולם – יישא המבקש בעלות ההפקה או ההעתקה של המידע.
מעבר לתשלום אגרת הבקשה, על המבקש להתחייב לשאת באגרת טיפול ובאגרת הפקה עד לסכום שלא יעלה על 149 ש"ח. אולם, אם קיים לממונה יסוד סביר להניח עם הגשת בקשה למידע, או בכל שלב משלבי הטיפול בה, כי הטיפול יהיה בהיקף שיחייב תשלום אגרת טיפול ואגרת הפקה בסכום כולל העולה על 149 ₪ ,הוא יודיע למבקש על הסכומים המשוערים של אגרת הטיפול ואגרת ההפקה, ויהיה רשאי לדרוש ממנו להפקיד את הסכום המשוער או חלק ממנו, או להמציא ערובות להבטחת תשלום הסכום במלואו.
נוהל הגשת הבקשה
בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה, כאשר המבקש אינו חייב לציין את הטעם לבקשתו. החלטה בבקשה תינתן בתוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה בעירייה. במידה והבקשה התקבלה, המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות, ואין היא חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו.·החליטה הרשות לדחות את הבקשה, יימסרו למבקש נימוקי הדחייה בכתב, והוא יהיה זכאי לעתור כנגד החלטתה של הרשות לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.
חובת פרסום דו"ח שנתי
סעיף 5(א) לחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית תפרסם דין וחשבון שנתי שיכלול מידע על אודות פעילותה ותחומי אחריותה, והסבר על תפקידיה וסמכויותיה.
