לציון החודש לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – הכירו את אורה סבן, תומכת הוראה ומקדמת נגישות בעיריית רמת השרון, בטור מיוחד ומרגש עם טיפים החשובים לכולנו.
"אני חירשת מלידה, נשואה לבעל חירש ואמא לשני ילדים שומעים. בשנתיים האחרונות אני משמשת כתומכת הוראה בכיתות ה’–ו’ של כו"ח (כבדי שמיעה וחירשים) ברמת השרון. אני מגיעה לעבודתי באהבה ורואה בה שליחות עמוקה – גם עבור התלמידים שלי, וגם עבור הקהילה כולה.
לעולם החינוך הגעתי בתום שנים רבות בתחום העיצוב הגרפי, כמורה לשפת הסימנים וכבעלת עסק עצמאי למוצרים ולמשחקים חברתיים בשפת הסימנים שאני מעצבת. בעבר עבדתי גם כסייעת למורה לאמנות ותפאורה וליוויתי תלמידים במערכת החינוך בתל אביב. כל אלה ליוו אותי בדרך שהובילה אותי למקום שבו אני נמצאת היום – עיריית רמת השרון.
בעירייה אני לא משמשת רק כתומכת הוראה, אלא גם פועלת לקידום נגישות, הסברה ושוויון זכויות. בזכות התמיכה של אגף החינוך, המנהלים והצוותים בבתי הספר, ניתנת לי הזדמנות להוביל שיח פתוח אודות שילוב, מודעות ותקשורת נגישה.
העירייה מאפשרת לי, ולשני תומכי הוראה חירשים נוספים בבית הספר "הדר", ליצור סביבה מותאמת, לקדם פרויקטים, להדריך צוותים ולהפוך את שפת הסימנים וכללי הנגישות לחלק מהיום-יום.
העבודה שלי מבוססת על אמונה ברורה: מוגבלות בשמיעה לא מגבילה אותי – רק הסביבה צריכה להתאים את עצמה. אני מדגישה תמיד שהכי חשוב לכבד, לשאול, לתת הזדמנות שווה ולזכור שאנשים עם מוגבלות הם חלק טבעי מהקהילה.
ברוב המקרים אני פוגשת פתיחות גדולה ושיתוף פעולה וכשהמערכת בוחרת לתמוך, הדרך לשינוי אמיתי נעשית קצרה יותר.
הנה כמה טיפים שאני מקפידה לשתף בכל מפגש:
🔹 תשאלו איך נוח לתקשר – זה תמיד פותח דלת.
🔹 דברו ברור, מול הפנים, בלי להגביה קול.
🔹 אל תגידו “עזבי, לא משנה” – משפט כזה מוחק שוויון.
🔹 ראו את האדם, לא את המוגבלות.
🔹 זכרו שנגישות היא חובה חוקית וזכות אנושית בסיסית.
אני מאמינה בחינוך לשוויון ובכוח של תקשורת נגישה. כל מפגש עם תלמיד, מורה או צוות – הוא הזדמנות להסביר, לשתף מהשטח, ללמד את שפת הסימנים ולקדם חברה טובה, סבלנית ומכילה יותר".
אנו מודים לאורה על השיתוף, על השותפות לדרך, על ההשראה ועל האפשרות להיות מערכת שמקדמת שוויון לא רק בחודש זה – אלא לאורך כל השנה ❤
