משה ורבין (נולד ב-1943 ברחובות) היה ראש המועצה השביעי של רמת השרון.
ורבין שירת כמח"ט בחיל השריון ובמהלך שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית. לאחר שהשתחרר מצה"ל החל לעבוד ברשות שמורות הטבע. ב-1983 התמודד על ראשות המועצה המקומית מטעם רשימת "רמת השרון אחת" שנתמכה על ידי המערך. בסיבוב הבחירות הראשון זכה ב-39.50% מהקולות, ובסיבוב השני גבר על יריבו, גד פניני, לאחר שזכה בכ-62.7% מקולות הבוחרים.
במהלך כהונתו כראש המועצה הושלמה בנייתו של בית יד לבנים והוקם גן הסלעים הסמוך, והוקם בית הספר לג'אז רימון. מערכת התחבורה במועצה שודרגה, כיכר העצמאות ושדרות ביאליק עוצבו מחדש, נסללו כבישים ומדרכות חדשות ורחובות רבים הוגדרו כחד-סיטריים.
בצד זאת, הצעותיו להקים בית אופרה ולפתור את בעיית הדיור לזוגות צעירים באמצעות יישובם בשומרון לא קודמו. כן התפרסם בשל עימותיו עם מבקר המועצה, שמחה שנקר, שהגיעו עד לכדי פיטורי המבקר ולהתערבותה של מבקר המדינה, מרים בן-פורת. בעקבות עימותים אלה תוקנה פקודת העיריות ב-1990, והוסדרו מחדש הליכי הפיטורים של מבקרי הרשויות המקומיות. בשנת 1986 הוגש נגדו כתב אישום בה נטען שהוא לא הרס מבנה בלתי חוקי למרות שנדרש לעשות זאת בצו של בית משפט.
לקראת הבחירות ב-1989 החליט סניף המערך המקומי שלא לתמוך בוורבין, אלא באפרים חירם. ורבין התמודד ברשימה עצמאית ("רשימת ורבין"), והפסיד לחירם בסיבוב הבחירות השני, לאחר שקיבל כ-47% מקולות הבוחרים. ב-1993 התמודד בשלישית על ראשות המועצה, אך דורג במקום השלישי עם כ-20% מהקולות. לאחר סיום כהונתו כראש המועצה ניהל חברת להתפלת מים.