עיריית רמת השרון כרתה ברית ערים תאומות עם הערים הבאות:
גיאורגסמריינהוטה
אודות העיר
גיאורגסמריינהוטה (בגרמנית: Georgsmarienhütte, תרגום מילולי: בקתתם של גיאורג ומריה) היא עיר בדרום מדינת סקסוניה התחתית שבגרמניה, הנמצאת כ-7 ק"מ דרומית לאוסנבריק. העיר הוקמה ב-1856 והתרחבה ב-1970, עם סיפוחם של מספר כפרים לתחום השיפוט שלה. נכון לשנת 2009 התגוררו בה כ-32 אלף תושבים.
היסטוריה
גיאורגסמריינהוטה הוקמה ב-1856, אך ראשיתו של אחד הכפרים שסופחו אליה בהמשך, קלוסטר אואזדה, כבר במאה ה-12. ב-1170 הוקם במקום מנזר בנדיקטיני, הראשון מסוגו במחוז אוסנבריק, שפעל עד 1803. כיום רק אחד מהמבנים המקוריים עומד על תלו, ולצדו מבנה בן שתי קומות שהוקם ב-1723, ומשמש כבית ספר.
בשנת הקמת העיר (1856) הוקם מפעל הברזל והפלדה Georgs-Marien-Bergwerks und Hüttenverein ("חברת המטלורגיה והמכרות של גאורג ומריה") בסמוך לעיירה מלברגן. המפעל נקרא על שמם של גאורג החמישי, מלך האנובר ורעייתו מריה מזקסה אלטנבורג. שמו התקצר בהמשך לגיאורגסמריינהוטה, וזה גם השם שניתן לכפר שצמח סביבו.
ב-1937 נבלעה מלברגן בגיאורגסמריינהוטה. ב-1944 הקים הגסטאפו את מחנה העבודה אוהרבק בפאתי העיר. אסירי המחנה הועסקו בכפייה במפעל הפלדה. ב-1970 נכללו בתחום שיפוטה עיירות וכפרים נוספים – אואזדה, קלוסטר אואזדה, הרדרברג, הולשטן-מינדרופ וחלקה הדרומי של הולצהאוזן. בעקבות זאת, גיאורגסמריינהוטה, שעד אז הוגדרה כ"כפר תעשייתי", הפכה לעיר.
סנט-מור-דה פוסה
אודות העיר 
העיר סנט-מור-דה-פוסה נמצאת כ-20 ק"מ ממרכז פריז, בסמוך לפיתול האחרון של נהר המארן, לפני שהוא נשפך אל נהר הסיין. זוהי העיר השלישית בגודלה באזור "ואל דה מארן". היא מונה כמעט 77,000 תושבים, ומשתרעת על פני 1,126 הקטר.
היסטוריה
העיר מוגנת כבר משחר ההיסטוריה שלה על ידי חפיר, ועדות לכך נשמרה בשמה של העיר. בימי הביניים נבנתה העיר על גבעה סלעית, ששלטה על המישור הפורה וארן, שהעניק לה ברבות הימים את שמה, "לה וארן". המיקום הגבוה סייע להגנה עליה ואיפשר לשומרים להבחין באויבים המתקרבים ממרחק רב. לב היסטורי זה של העיר נקרא סנט-מור העתיקה. חצי האי שיוצר הנהר ועליו שוכנת העיר, איכלס במשך מאות שנים רק מספר קטן של חוות וכפרים קטנים, אולם במאה ה-20 צמחו בו מספר שכונות שהלכו ונצמדו, והן מרכיבות את העיר, כך שכיום אין למעשה אזור המהווה את "מרכז העיר".
ראשיתה של העיר בשנת 639, עם היווסדו של המנזר סנט פייר. במאה ה-13 הוחלף שמו לשם סנט-מור-דה-פוסה. אתר זה, בן יותר מ-1300 שנה, משמר עדיין שרידים היסטוריים, כולל המגדל "ראבלה" מ-1360, הנחשב אתר (מורשת) היסטורי. בנייתה של הטירה של סנט-מור הושלמה בשנת 1543, ואליה נאספו אמנים, סופרים, משוררים ואנשי-רוח. למרבה הצער נחרבה הטירה עד היסוד במהלך המהפכה ב-1789. החל משנת 1859 מסייעות ארבע תחנות הרכבת לפריזאים ליהנות מטיולים על גדות המארן. בין השנים 1851- 1896, זינק מספר התושבים בעיר פי 13, מ-1,565 תושבים ל- 20,503! מאז הקמת קו הרכבת RER בשנת 1969, התקצר זמן הנסיעה מסנט-מור למרכז פאריז ל-20 דקות בלבד.
טלהאסי
אודות העיר
טלהאסי (Tallahassee) היא עיר הבירה של מדינת פלורידה בארצות הברית. העיר היא גם בירת מחוז לאון שבפלורידה.
היסטוריה
טלהאסי נבחרה לשמש כבירת פלורידה עוד בטרם פלורידה הפכה להיות אחת ממדינות ארצות הברית. באותה התקופה הייתה הטריטוריה לא מיושבת, למעט שתי ערים: פנסקולה וסנט אוגוסטין. טלהאסי נבחרה כבירה בשל היותה במרכז הדרך בין שתי ערים אלה.
אוכלוסין
נכון לשנת 2008 מתגוררים בעיר 172,574 תושבים. באזור המטרופוליני של טלהאסי חיים כ-360,013 תושבים. בעיר גרות 29,459 משפחות, וצפיפות האוכלוסין בה הנה 607.6 נפשות לקמ"ר.
דנקרק
אודות העיר
(צרפתית: Dunkerque; הולנדית: Duinkerke)
דנקרק הנה עיר נמל וקומונה, הנמצאת באזור הצפוני ביותר בצרפת, במחוז נור, כעשרה קילומטר מהגבול עם בלגיה. העיר מפורסמת בשל פינוי צבאות בעלות-הברית במלחמת העולם השנייה, שהתרחש בסביבת העיר.
לפי מפקד האוכלוסין ב-1999 מנתה אוכלוסיית העיר 70,850 תושבים. עד אמצע המאה ה-20 דיברו רוב תושבי העיר בדיאלקט הפלמי-מערבי של השפה ההולנדית, אולם כיום השפה השלטת היא צרפתית.
היסטוריה
דנקרק מוזכרת לראשונה ב-1067. פירוש השם בהולנדית מוקדמת הוא "כנסייה על הדיונה". האזור היה שטח מחלוקת בין ספרד, אנגליה, הולנד וצרפת. במלחמות בין צרפת לספרד במאה ה-17 איבדו הספרדים שוב ושוב שטחים מארצות השפלה הדרומיות. הצרפתים סיפחו את ארטואה ואת קמברה באמצעות הסכם הפירנאים ב-1659, והאנגלים כבשו את דנקרק. לאחר שהעיר החליפה ידיים פעמים רבות, היא הפכה לצרפתית באופן סופי ב-1662, כשלואי ה-14 קנה אותה מצ'ארלס השני, מלך אנגליה תמורת 320,000 לירות שטרלינג. הסכם אוטרכט חייב את צרפת ב-1713 להרוס את הנמל ולהסיר את ביצורי העיר, משימה שצרפת מילאה באופן חלקי בלבד. ב-1793 ניסו האנגלים לכבוש שוב את העיר, אך נכשלו. במלחמת העולם הראשונה סבלה העיר מהפגזות כבדות, שהרסו גם חלק מהכנסייה העתיקה של העיר.
מלחמת העולם השנייה
במאי 1940 כבשה גרמניה את בלגיה והולנד. כיבושים אלו אפשרו לגרמניה לפלוש לצרפת גם מצפון מזרח, וכך לעקוף את קו הביצורים הצרפתי, קו מז'ינו. הכוחות הבריטים שהונחתו בצרפת, נותרו מנותקים בצפון צרפת. במסגרת מבצע דינמו, הצליחו חיל הים הבריטי וסירות פרטיות לחלץ כ-338,000 חיילים בריטיים וצרפתים מחוף דנקרק לבריטניה במשך כשבוע.
