תפריט

תערוכות קודמות

תערוכת עולם חומרי
עבודות של אריאל לאביאן

אריאל לאביאן רואה יופי בכל אשר ילך. הוא אוסף חפצים הנקרים על דרכו בהם מזהה פוטנציאל חומרי – יהא זה גזע עץ מתפורר, צינורות מתכת, שקית ניילון משוטטת – אותם הוא מביא לחדר עבודתו ויוצר מהם תכשיטים.
הסדנא וחצר ביתו משמשים בחלקם כמעבדה ניסויית בה הוא מטפל במתכות בעזרת תרכובות כימיקלים, בהן שוהים התכשיטים לאורך חודשים.
באמצעות שפה אישית שיצר בחומר ופעולתו כאמן-חוקר בתחום הצורפות העכשווית, לביאן מעורר דיון על רעיונות ומסרים הקרובים אל ליבו, מעבר ליצירת אובייקט דקורטיבי.

התכשיטים המוצגים בתערוכה לקוחים מתוך שמונה סדרות נפרדות שפיתח לאביאן בשנתיים וחצי האחרונות. הנושאים אשר עולים מכולן נוגעים אלו באלו ומרכיבים תמונה שלמה. הם מאורגנים במקבצים בעלי תחביר פנימי הנשען על שילוב חומרי; לעיתים קוטבי, לעיתים משלים. הצופה חווה אותם כמסע בין נופים ביקום דמיוני שקשה לפענח את תקופת היווצרותו. הנופים נראים מוכרים ומזוהים אך גם זרים, מסתוריים, מרהיבים, מעוררי חושים. העולמות שיצר, מעלים שאלות העוסקות במנעד שבין הטבעי למלאכותי, בין שימור לבלייה, בין המקרי למכוון, בין חיי ההווה לעתיד לבוא.
דרך חפצים בקנה מידה קטן מצליח לאביאן להעביר נפח רעיוני-רגשי תוסס ומעורר מחשבה.
הוא בוחר ליצור תכשיטים שלא יעמדו בהכרח בשיני הזמן מתוך ידיעה מתעתעת כי בעולמות החומר האינסופיים שלו, החיים ממשיכים גם אחרי החיים.

תערוכת קו דליים
איורים של עינת פלד

עינת הצטרפה במהלך אוגוסט האחרון למשלחת החפירות של אונ' תל אביב לתל עזקה, שם תיעדה את הסצינות והאנשים שלקחו חלק במלאכה.

ברגישות רבה ובכישרון מופלא יצרה סדרות של איורים ובהם רגעים קטנים שקלטה היוצרים יחדיו את הפסיפס המלא של חוויית החפירה: זוג משוחח, חבורת בנות במנוחה, שולחן העבודה, סלי הפלסטיק לאיסוף, שקי יוטה ועוד.
התערוכה הוצגה לראשונה במחלקה לארכיאולוגיה באונ' תל אביב במסגרת שבוע האיור שהתקיים בחודש שעבר. תערוכה נוגעת. בואו לראות.

תערוכת עיר על הקצה
בטון: מאובייקטים לנופים פיקטיבים

תערוכתו של יובל גלוסקה 

יובל גלוסקה, אדריכל, אמן, בוגר ביה"ס לאדריכלות "הקופר יוניון" בניו-יורק. חי, יוצר ואוהב את תל-אביב.

תערוכה זו עוסקת בבטון ובאדריכלות עירונית. היא מורכבת משני גופי עבודה: כלי בטון דקורטיביים ותצלומים. קודם נעשו הכלים. לאחרונה החל גלוסקה לצלם תמונות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, בעת שיטוטיו בעיר. את התמונות הוא מעבד אחר כך במחשב, ומחבר חלקים מהן לכדי קולאז'ים שבהם משולבים כלי הבטון. לבסוף מעלה את החומרים לאינסטגרם. בשפתו הייחודית הוא בורא עולמות אחרים, פיקציות אורבניות.

הכלים, שהחל בהכנתם לפני כשלושים שנה עוד בעת לימודיו בבצלאל, ייצגו אז תפיסה חדשה ומהפכנית בהתייחסות אל הבטון. הם הוצגו בגלריות ונמכרו לאספנים. מדובר ביציקות עדינות ושבריריות מתבניות של קערות פורצלן או קריסטל המוכרות לנו "מהוויטרינה של סבתא". בהתייחסו אל החומר, הבטון, הוא מתנתק מן ההיבטים הראשוניים והמסורתיים שלו: הגולמיות, הברוטליות, ויוצק בו אסתטיקה חדשה. התנתקות שהולכת ומתרחבת בתצלומים, בהם יוצר עולם סמי דימיוני.

בתצלומיו, הוא מערער על הסדר במרחב ובתודעה. הוא יוצר אדריכלות המשוחררת מן הכבלים שלה כמו: קנה-מידה, כוח כבידה ופונקציונליות. הוא קורא תיגר על הסדר שארכיטקטורה יודעת לעשות מעצם טבעה.

עבודותיו נושאות אופי אפוקליפטי. התצלומים מכילים מוטיבים עירוניים מובהקים ומוכרים בנוף תל-אביב: בנייני באוהאוס, חוף הים, פנס רחוב, יונים בכיכר, אך משהו השתבש. אותם כלים עדינים, פרי יצירתו, חודרים אל הנוף ויוצרים אנדרלמוסיה: גלגלי ענק עומדים לרמוס כל אשר בדרכם, בולענים נפערים בכיכרות, צלחות מעופפות חגות ממעל, אנטנות ענק מדממות, מטוסים בשמיים מאיימים בקטסטרופה מתקרבת, כזו שנצרבה בתודעה מן העבר. העיר התרוקנה כמעט כליל מתושביה, והפכה לעיר רפאים.

בשנים האחרונות עשה הבטון טרנספורמציה מעולם האדריכלות, וחדר אל עולם האמנות והעיצוב. יותר ויותר אמנים בוחרים בבטון כחומר מוביל בעבודתם כשהם מתייחסים לנושאי השעה: פוליטיקה (חומה, פועלים), חברה, הנצחה ועוד.

גלוסקה מדבר בעבודותיו על עירוניות, על אסתטיקה, גם על פוליטיקה, אך נשאר בתחומי הדיון הארכיטקטוני. נקודת המוצא של עבודותיו היא אדריכלית, ובמרחב זה הן נותרות, תוך שהוא מטשטש את הגבולות בין המדיות, אמנות ואדריכלות, ויוצר תמהיל חדש.

אוצרת ראשית: רחל ששפורטה


תערוכת "מרחבי געגוע"

נעה לירן, דנית צ'למינסקי, אלונה קציר
שלוש צורפות, כל אחת בדרכה, מתבוננות בערגה בטבע, ובמיוחד אל הקורה לו לאור
מעורבות האדם ההולכת וגוברת.

תערוכת "ראי אדמה, אדם"

תערוכה קבוצתית פורצת דרך בנוף התערוכות בישראל, בהשתתפות 29 אמני צילום, וידאו ומיצג מסין. אמנות ייחודית, ביקורתית, ניסיונית ועכשווית בעבודות רבות עוצמה.

אמנות הצילום העכשווי בסין נעה במתח שבין תהליכי שינוי מול חתירה ליציבות, המתרחשים בסין ובאסיה כעת. חוזקן של העבודות ניזון מזעזועים חברתיים-פוליטיים-תרבותיים "טקטוניים" בסין, במישור החומר והרוח. העבודות בתערוכה מייצגות תפיסות ונקודות מבט על הקשר שבין אדם לאדמה וההתייחסות אל הנוף ואל הטבע לאור התהליכים המתרחשים בארץ זו.

אוצרת ראשית: רחל ששפורטה

אוצרות אורחות: ד"ר שושן ברוש-ויץ (ישראל-סין) וג'אנג פאנג (סין).

עיצוב: דרור צונץ

צור קשר

  • moked106@Ramat-Hasharon.muni.il

הצטרפו לניוזלטר שלנו