מתוך http://blogs.scientificamerican.com/history-of-geology/namazu-the-earthshaker/
על פי מיתוס יפני פופולרי הגורם לרעידות אדמה הוא דג ענק העונה לשם נַמַזוּ (Namazu), המתואר לעתים קרובות כשפמנון ענק.
בהדפסים מופיע שמו כהיו-קאי, אלו יצורי מיתולוגיה ופולקלור שגורמים למזל רע ולאסונות. רק האל קָאשִימָה ((Kashima יכול לשתק את נמזו ובעזרת סלע כבד הוא דוחף את הדג כנגד יסודות כדור הארץ. עם זאת, האל לפעמים מתעייף או מוסחת דעתו ואז הדג נמזו מנצל רגעים אלו כדי לנענע את זנבו, מה שיגרום לרעידת אדמה בעולם האנושי.
תיאורים של נמזו הדג ידועים מאז המאה החמש עשרה, אולם רק בסוף המאה השמונה עשרה הוא הפך להיות קשור לאסונות טבע. בתקופת הטוקוגאווה (1603-1868), השפמנון הענקי היה כמו אלוהות הנהר הקשורה בשיטפונות או בגשם כבד. הוא פועל לעתים קרובות כהתרעה מוקדמת לסכנה, מזהיר אנשים מפני אסון קרוב או בולע דרקוני מים מסוכנים ומונע אסונות נוספים. הדרקון היה סמל ישן וחזק מאוד, שיובא מסין, ונחשב לעבריין העיקרי והאחראי על אסונות רבים, כולל רעידות אדמה. במהלך המאה ה – 18 השפמנון הענק מחליף בהדרגה את הדרקון בתפקיד השובב המייצר צרות, שינוי מהותי מאופי הדרקון הסיני.
במהלך המאה ה -19 ובמיוחד לאחר רעידת האדמה של אדו (טוקיו המודרנית) בשנת 1855 העוולות של נמזו נחשבו יותר כעונש על תאוות הבצע האנושית, והם האמינו כי השפמנון יפזר מחדש את העושר שנצבר ע"י האנשים העשירים על ידי גרימת הרס. נמזו נודע אז גם בשם "אלוהים של תיקון העולם".
ידועים יותר מ- 300 הדפסים על נמזו, שנוצרו כתגובה לרעידות האדמה של אדו. חלקם מתארים היבטים חיוביים של האסון כגון חלוקה מחדש של העושר וחלקם מהווים סאטירה: דמות נמזו מוצגת כפחדן המסתתר מאחריות לאסון, כשהאמן למעשה מתייחס לאריסטוקרטיה ולעובדי מדינה חסרי יכולת.
באיור זה משנת 1855, נמזו מייצג את רעידת האדמה שהתרחשה באדו (טוקיו המודרנית). השפמנון הענק מותקף ע"י איכרים ונשותיהם. העזרה מגיעה בדמות של שפמנון קטן ואיתו אמנים שרבים עם האיכרים על מי ישיג רווח משחזור העיר.
