מילון מונחים

*המילון כולל פרשנות חופשית של המונחים, ההגדרות המדויקות מופיעות בחוק התכנון והבניה.

תכנית מתאר מקומית

תכנית מתאר מקומית היא תכנית המנחה את כיווני הפיתוח של יישוב שלם. התכנית מגדירה את חלוקת השטח לייעודי קרקע עיקריים (מגורים, מסחר, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, דרכים ועוד) והוראות לגבי שימושים מותרים האפשריים בכל אחד מייעודי הקרקע השונים. תכנית המתאר הינה מסמך סטטוטורי, המורכב מהוראות התכנית, מתשריט התכנית, וברוב המקרים נספחים נוספים כדוגמת נספח תנועה, תשתיות וכו'. לתכנית יש תוקף של חוק. בכדי לשנות תכנית שאושרה יש צורך ביצירת תכנית חדשה המבטלת או משנה את התכנית המאושרת.

ייעודי קרקע

הגדרת סוג הפעילות שיתקיים בשטח מסוים, למשל: "מגורים", "תעסוקה", "בניינים ומוסדות ציבור", ועוד. הייעוד מסומן בתשריט התכנית ומוגדר בהוראות התכנית.

שימושים מותרים

הפעילויות המותרות בייעוד קרקע מסוים שנקבע בתכנית. השימושים מפרטים את ההגדרה הכללית של ייעוד הקרקע. לדוגמא: באזור המוגדר ביעוד "מגורים", מותרים בנוסף גם דרכים, שטחים פתוחים ועוד.

תכנית מפורטת

תכנית המפרטת את תכנית המתאר המקומית. התכנית קובעת את גבולות המגרשים ואת ייעודי הקרקע של כל אחד מהמגרשים הנכללים בה. בנוסף, קובעת התכנית את קווי הבניין, מספר הקומות המותר, גובה הבניינים ושטחי הבנייה המותרים. תכנית מפורטת מהווה את הבסיס לקבלת היתר בנייה.

תכנית בניין עיר

תכנית בניין עיר (תב"ע) היא כינוי נפוץ לתכנית מתאר או לתכנית מפורטת.

תשריט התכנית

תשריט התכנית הוא מפה המציגה את שטח התכנית. בתשריט מסומנים יעודי הקרקע על ידי צבעים שונים והוראות כתובות נוספות של התכנית מסומנות בדרך כלל על ידי סמלים. התשריט מאפשר להבין כיצד הוראות התכנית הכתובות חלות במרחב גיאוגרפי נתון.

הוראות התכנית

הוראות התכנית (מכונות לפעמים גם "תקנון") הן המלל הכתוב הקובע מה מותר ומה אסור לבנות על הקרקע הכלולה בתכנית, כיצד לבנות ולאיזה מטרות. הוראות התכנית מנוסחות כמסמך משפטי.

ועדה מקומית לתכנון ובנייה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, היא המוסמכת לדון בתכנית ולהמליץ על אישור תכנית המתאר המקומית בפני הוועדה המחוזית.

ועדה מחוזית לתכנון ובנייה

הוועדה המחוזית מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, נציגי ציבור וגופים אחרים. ועדה זו היא המוסמכת לאשר את תכנית המתאר המקומית.