השירות פסיכולוגי-חינוכי העירוני פה בשביל לתת לכם את מיטב העצות

הורים וילדים יקרים,

המציאות החדשה שנכפתה עלינו בימים אלה מעוררת אצל כולנו אי ודאות ותחושות שונות. מחיי שיגרה נוחים פתאום תמונות מאיימות מהעולם, עצירת החיים חופש כפוי והסגר. המציאות וההנחיות משתנות בכל יום, ולא ברור מתי ואיך כל זה יגמר. אז תרופה לקורונה עוד אין לנו אבל ננסה לתת כמה עצות על מנת להפיג קצת את המתח ולהחזיר אלינו את השליטה.

קודם כל ההורים. אתם מנהיגי הבית, הדמויות היציבות, אלה שעל גביהם נשענים כרגע הילדים:

  • חשוב להיות מודעים לעצמנו ולתגובות שלנו. חשוב לזהות מתי התגובות שלנו כרגע מונעות מרמות של סטרס, לחץ ופחד. ברגע שנהיה מודעים, נוכל גם לנסות למצוא דרכים לזהות מתי זה קורה יותר ולנסות לווסת (לתפוס מרחק/הסחת דעת/ייעוץ/שיחה נעימה עם מישהו קרוב/ספורט ועוד)
  • הקורונה בניגוד לאיומים אחרים מוחשיים יותר (מלחמה/טילים ועוד) היא פחות ממשית ברמת הנראות והתחושה. משכך הדבר מייצר תחושה יותר חמקמקה וחוויה של משהו מופשט אך מאיים. אם נוסיף לזה את השיגרה המשתנה ובית הספר הנסגרים חווית האיום גדולה. חשוב להבין כי הפעולה היא מניעתית- מניעה היא פעולה שנועדה לייצר תוצאות חיוביות וכך יש להסתכל עליה ולשדר גם לילדים.
  1. המחשבה שיש חודש לפחות של שהות ממושכת יחד עשויה להכניס את כל המערכת לחוסר שקט, ייאוש ותחושת לחץ. במקום להסתכל כרגע מנקודת מבט של המון ימים עוד לפנינו, כדאי להתבונן על כל יום כיום בפני עצמו ולהסתכל עליו ככזה. לחשוב גם על היתרונות שבשהות ממושכת, גם עם כפויה ביחד.

נסו ליצור עד כמה שאפשר מסגרת שתאפשר סדר יום מאורגן מובנה ומותאם לגילאי הילדים.

ועכשיו לילדים? מה ואיך אומרים?

הילדים שלא כמונו, מקבלים חצאי מידע. אם הם גדולים הם מגיעים למקורות מידע עצמאית אך באופן שאינו מתווך תמיד לגילם. הקטנים ניזונים מפיסות מידע, שיחות מעל הראש, מסכים וחדשות ולא תמיד מבינים במה מדובר. ידע זה כוח וזה גורם מרגיע.

  1. נסו לתת לילדים מידע תואם גיל מהימן ונכון מבלי לשתף בנתונים/מסקנות/לחצים נוספים.
  2. מושגים: בידוד, וירוס, מגיפה עשויים לייצר גם הם חרדה בקרב הילדים שלא עד הסוף מבינים במה מדובר. הם עלולים לחשוב שישלחו למקום מבודד, שיפגעו, שימותו. גם פה חשוב לבדוק איתם מה הם מבינים, מה נאמר להם ובאמצעות פישוט המושגים ומתן מידע מהימן לפרק את הפחדים שלפעמים מבוססים על דמיון מפותח וחוסר הבנה הגיוני לאור גילם הצעיר.
  3. מצבי לחץ כאמור מפעילים אצל הילדים כמו אצלנו הפעלה של רגשות ומחשבות שליליות. במידה והילדים נראים חוששים חרדים, מוצפים אפשר ליצור איתם יחד סקאלת רגשות שבוחנת יחד איך הם מרגישים במהלך היום. אפשר לצייר איתם פרצופים תואמי רגש (סמיילי מחייך/עצוב/מפחד/רגוע) ולהתאים יחד למצב. באופן כזה הם משתפים, מודעים ועשויים להצליח בעזרתכם לווסת את התחושות הקשות. בנוסף קיימות היום לא מעט אפליקציות וסרטונים לתרגול נשימות מרגיעות.
  4. קחו את השהות יחד להזדמנות לזמן משותף ונסו גם הסחות דעת נעימות חוץ מהיצמדות לחדשות 24/7: סרטים/חוברות/הפעלות כיפיות/תרגילי ספורט/מסיבת ריקודים/יציאה לטבע (במידה ומתאפשר מבחינת ההנחיות).
  5. והומור. לא לשכוח. ילדים כמו מבוגרים אוהבים הומור. הומור מפרק חרדה, משחרר ומקל על תחושות קשות. תכינו מסכות קורונה:), ציירו איך נראית הקורונה, תצחקו עליה, תשחררו איתם את זה.

שלכם, בשם כל הצוות, קרן גל-מיכלזון, מנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי, אגף החינוך

צור קשר

הצטרפו לניוזלטר שלנו