אריה עוז נולד בשנת 1936. תושב רמת השרון משנת 1965. קורות חייו התחילו בגרמניה הנאצית. במהלך 
לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה. את שנת הלימודים הראשונה בחייו עבר בכפר הנוער "הדסים". התגייס לחיל האוויר וב- 1956 סיים קורס טייס בהצלחה. חודשים ספורים לאחר מכן השתתף בהצנחת גדוד 890 במיתלה וביצע משימות רבות במהלך המלחמה.
בשנת 1960 נשלח לאתיופיה להדריך טייסים בחיל האוויר האתיופי, ובסיום המשימה שעברה בהצלחה ניכרת, התמנה למפקד טייסת במטרה להקים את מערך התובלה האסטרטגי של חיל האוויר. בסיום תקופת הפיקוד ועם הניצחון במלחמת ששת הימים החליט לבחור להיות טייס באל על.
היה טייס משנה בניסיון הכושל של ארגון פתח לחטוף מטוס אחרי ההמראה מאמסטרדם. בשנת 1971 הוסמך לקברניט באל על עד שהגיע להיות הטייס הראשי של החברה.
אריה השתתף במספר מבצעים שהיו חשאיים:
במבצע "רוטב" – בין השנים 1964-1966 נענה לקריאתו של עזר וייצמן , שהיה אז מפקד חיל האוויר, והיה הטייס הראשון שהגיח עם מטוס תובלה של חיל האוויר הישראלי לתימן כדי להצניח כלי נשק וציוד למלוכניים שנלחמו נגד הרפובליקאים שהסתייעו מצבא מצריים.
במבצע אנטבה – היה הקברניט של המטוס השלישי שנחת וחילץ את החטופים.
במבצע שלמה – אריה שימש אז ראש אגף המבצעים באל על, שהתבקשה להצטרף למבצע החילוץ של יהודי אתיופיה, יחד עם חיל האוויר הישראלי. אריה היה שותף להכנת המטוס ולהטסתו והוא השיב לארץ 1,120 נוסעים יהודים אתיופים במטוס בואינג 747 (שלרוב הטיס מקסימום 400 איש), ועל כך זכה בשיא גינס .
אריה פעיל כיום בקהילה ומשתתף בתוכניות בין – דוריות העוסקות בהנחלת זיכרון השואה והגבורה בקרב בני נוער. כמו כן, הוא מרצה בהתנדבות בפני יחידות צה"ל ואף קיבל על כך תעודת הוקרה מ"יד ושם", משר החינוך ומהרמטכ"ל.
