עבר והווה

היסטוריה על קצה המזלג

היסוטרהבתחילת המאה הקודמת, בשנת 1922, התארגנה קבוצת יהודים מיפו לחפש קרקע לצורך הקמת שכונת גנים במרחב פתוח מחוץ לשטח העירוני הצפוף והדחוק של יפו. "אחרי שהוועד ביקר הרבה מגרשים במקומות שונים, הטוב בעיניו המגרש בין שיך מוניס לג'ליל, יען שהמגרש הוא ישר, בלי הרים ועמקים וטוב לזריעה.
האוויר טוב, שהוא סמוך לים והוא אצל הדרך ההולך לכפר סבא". כך מתאר פרוטוקול האסיפה הכללית השנייה של אגודת "עיר שלום" (י' בניסן תרפ"ב-1922), את בחירת
מיקומה של "עיר שלום", היא רמת השרון של ימינו. המחיר ששולם לערבים בעלי הקרקע, תמורת 2,000 הדונמים היה 5 לירות מצריות לדונם.

לצורך תכנון הישוב הוכרזה תחרות, בה זכו במשותף שתי התוכניות שהצליחו לענות על הדרישות שהציב הוועד: "…לייסד ישוב מרוכז, שהוא עיקר גדול מבחינת הביטחון, הכלכלה, הבריאות וכו'- שביחד עם זה יהיה השדה קרוב אל הבית. כמו כן חשוב לקמץ בדרכים וברחובות", כפי שנכתב בעיתון ה"ארץ" מיום כ"ו באדר תרפ"ג (1923). הקבוצה הראשונה,

"קבוצת הטבק", הגיעה לאדמות "עיר שלום" ב-1923. היה זה בתום מסע מפרך מתל אביב שנמשך שלושה ימים.

אולם, הקשיים הרבים, כולל מתקפת ארבה שחיסל את שתילי הטבק ששתלו,
מנעו את התבססות הקבוצה. תלאות ההתיישבות ב"עיר שלום" שלוו במשברים נמשכו עד 1928, שהייתה שנת המפנה. מתיישבים רבים הגיעו ואופי המושבה הפך חקלאי מובהק, תוך התבססות על נטיעת פרדסים, גידול עופות והקפדה על עבודה עברית.

בנובמבר אותה שנה הוכרזה תחרות לבחירת שם חדש למושבה. בסופו של דבר הוחלט על השם "רמת השרון"- ההולם את מיקומה של המושבה.

מאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929) והשמועות על התארגנות כנופיה שיצאה מאבו-קישק לפרוע ביהודים, אילצו את המתיישבים לפנות את הילדים והנשים להרצליה. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח (1937-1936 ) יצרו דריכות במושבה הצעירה. הוצבה שמירה, בוצעו סיורים, הוקמו ביצורים ומטה ה"הגנה" הוצב בבית הוועד. אולם, לבד מיריות וקולות נפץ עברה תקופה זו ללא נזקים.

ב-29 בנובמבר 1947 יצאו כל תושבי המושבה לרקוד ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה באו"ם, בעד הקמת המדינה היהודית. מיד אחר כך פרצה מלחמת השחרור, שגם בה לקחו תושבי המושבה חלק.

מאז, לאורך כל שנות קיומה של המדינה, מתפתחת רמת השרון, כישוב מודרני המציע לתושביו איכות חיים גבוהה ומערכת חינוך מן המפוארות במדינה.

קטלוג ארכיון היסטורי רמת השרון >>

אתר ההיסטוריה הישן >>