לאה קורמן- בת ראשונה ילידת עיר שלום

סבתי טובה (בבה) וסבי נוח (זיידה) לבית גלוזשניידר הגיעו לארץ ישראל ב-1919 מטעמים ציוניים וגרו ברח' נווה שלום בשכונת נווה צדק.

סבא היה סנדלר ופתח חנות לתיקון נעליים במקום.

אבי אברהם עזב את ריגה בלטביה בגיל 18 ויצא לברלין עם קבוצת החלוץ שם היו פלוגת עבודה, בשנת 1921 עלה לארץ עם הקבוצה וגר בתל אביב.

באותה תקופה שלטו הבריטים בארץ ושירתו במסגרת הצבא חיילים אוסטרליים רבים, מאחר ושרר מזג אוויר חם נדרשו לחיילים כובעים, אבי קנה מכונת תפירה והחל לחפש מקום לאחסן אותה ולהתחיל ליצר כובעים.

במסגרת חיפושיו אחר מקום הגיע לביתם של סבי וסבתי אשר הסכימו להקדיש לו חדר ליצור כך הכיר אבי את אמי שהיתה בתם של טובה ונח שהיו ממקימי הישוב.

בשנת 1924 עברו סבי וסבתי לרמת השרון.

סבי בנה לול עופות בחצר ביתו.

סבי על מנת לפרנס את משפחתו סייר בין הישובים הקרובים הוד השרון, עין חי והרצליה כשתיק כלי הסנדלרות על כתפו ותיקן נעלים לתושבים המקומיים.

בינואר 1925 התחתנו אבי ואמי.

בשנת 1926 – הורי, אברהם ופולה ליבוביץ עברו לרמת השרון עם אחי הקטן בן חצי שנה יוסף והשתכנו אצל סבי וסבתי.

אני נולדתי שנתיים אחריו ב-13.12.1927 ברמת השרון – הבת הראשונה של רמת השרון.

אחיותיי שולה ומרים נולדו ברמת השרון. מאחר ולסבי לא היה כסף לקנות חלקת אדמה הוא לקח הלוואה והצליח לקנות בה חלקה של שני דונם.

בחצר בנה אבי מבנה ללול עופות, אך מאחר ולא נשאר כסף לבנות בית מגורים גרנו במבנה הלול. ובזמן הזה בנה אבי בית קבע בן שני חדרים לכולנו (הורים ו-4 ילדים).

אבי עבד בכל עבודה מזדמנת כגון יציקת בלוקי בניה או בפרדסים, אמי עבדה בחקלאות, מאחר ולא היתה אפשרות להשאיר התינוקות בבית לקחה אותן אמי לשדה ובנתה מסגרת מארגזי ירקות, הביאה מהבית כלי מטבח שונים כגון סירים וכפות הניחה אותן בתוך מתחם הארגזים ויצאה לעבודה.

למדתי יחד עם כל ילדי המקום בגן ובבית הספר אושיסקין אשר היה מבנה קטן והחיל מקום לארבע כיתות כך שכל שתי כיתות למדו בחדר אחד והמורה קלמן היה מחלק זמנו בין שתי הקבוצות.

כאשר המקום לא הספיק ומזג האוויר איפשר זאת יצאנו ללמוד מתחת עץ התות הגדול שגדל סמוך לבית הספר.

שד' ביאליק ושד' ויצמן הין נחלי אכזב, כך שבקיץ הגענו לבית הספר כשאנו הולכים בתוך האפיק ואילו בחורף צענו על גדות הנחל.

כתות ז' וח' הורשו לצאת להצגות בקולנוע השרון בהרצליה, התאספנו ליד ביתו של המורה קלמן וצעדנו ברגל עד מרכז הרצליה.

המורים שאותם אזכור לעד הם המורה מרים והמורה קלמן, בסוף יום הלימודים הלכנו לבית של סבתי והיינו שם עד שההורים היו חוזרים מהעבודה.

בגמר לימודי בית ספר היסודי יצאתי לעבודה כדי לעזור בפרנסת הבית, עבדתי בעיקר באריזת פרי הדר, עטיפת הפרי בנייר לפני המשלוח לחו"ל, בשנת 1948 נישאתי ועברתי לגור בחיפה מקום מגוריו של בעלי.

נולדו לי 2 בנים, בעלי משפחות האחד גר בטבעון והשני ממשיך את דרכי שהופסקה וגר ברמת השרון.

חזרה לדף הקודם »